היקף ההון השחור בישראל נאמד ב-140 מיליארד שקלים בשנה, כרבע מהתוצר הלאומי הגולמי. להון השחור השלכות מרחיקות לכת על המצב הכלכלי במדינה ועל החברה בכללותה אולם לא רק. לתופעת המכירה בשחור עשויה להיות השפעה מסוכנת על העסק עד כדי ערעור מצבו הפיננסי, וזאת מעבר לסיכון החוקי שבדבר.
בהתנהלות פיננסית אחראית, כל התקבולים והתשלומים של העסק עוברים דרך חשבונות הבנק שלו. עסק רווחי נהנה לאורך הזמן מהפערים שבין ההכנסות להוצאות, והדבר בא לידי ביטוי ביתרות הבנק המצטברות לזכותו כאשר את אלו ניתן לייעד להשקעות, לחסכונות או לחלוקת רווחים לבעליו.
כסף שחור אינו עובר דרך חשבונות הבנק
עסק הנוהג לגבות חלק מהכנסותיו ללא רישום מסודר (קרי, ב"שחור"), סביר שלא יפקידם בחשבון הבנק, שכן אז יוכלו אלו לשמש ראיה לפעילות לא-חוקית זו ביום שבו יצטרך לתת את הדין בפני הרשויות, אם וכאשר. יוצא אפוא שבעוד כל הוצאותיו משולמות מתוך חשבונות הבנק, ההכנסות מופקדות רק בחלקן.
יתר על כן, הניסיון מלמד כי בעלי עסקים הנוהגים לבצע מכירות מבלי לרשום אותן בספרי החשבונות של העסק משתמשים בדרך כלל בכספים אלו להגדלת הצריכה הפרטית במקום לחיסכון וּלהשקעות, שכן על הוצאות לצריכה שוטפת רמת הבקרה של הרשויות מוגבלת, וּבהתאם – גם יכולתן "לעלות" על המשתמטים. בכך הם עצמם מונעים מהעסק שלהם את האפשרות לצמוח וּלהתפתח, וּבמקום זאת מבזבזים את רווחיו על הנאות היום ועל מנעמי החיים.
במקרים שבהם שיעור ההכנסות הלא-רשומות מתקרב או עולה על שיעור הרווח הנקי של העסק, תיווצר לעסק בעיית תזרים מזומנים חמורה עם הזמן. כאמור, חשבון הבנק יצבור גירעונות כתוצאה מתשלומים העולים בסכומם על התקבולים.
יש עסקים המשתמשים בחלק מהתקבולים ב"שחור" לצורך תשלום הוצאות שגם הן אינן נרשמות בספרים. ובכן, פעולה זו חסרת הגיון לחלוטין. הרי בגין אותן הוצאות יכול היה העסק להזדכות כנגד הכנסות זהות לצורכי מס וּלהימנע מפעולה זו, שאינה חוקית, אינה מוסרית וּמסוכנת ברמה העסקית. התנהלות כזו מקשה באופן משמעותי על יכולת הניהול, הבקרה והפיקוח אחר ההתנהלות הפיננסית בעסק.
לסיכום, מכירות ב"שחור" עלולות לגרום לנזק מצטבר משמעותי בתזרים הבנק של העסק, מונעות את התפתחותו וּצמיחתו, וכן יוצרות קושי משמעותי על יכולת הניהול, הפיקוח והבקרה הפיננסית שלו.
לא מומלץ! או אם תרצו – מומלץ שלא!
מוכר בשחור? ודא שאתה לא מגזים....
1. חשב את נקודת האיזון החודשית של העסק (ראה פרק 6).
2. חשב את ממוצע ההכנסות החודשיות של העסק, נטו לפני מע"מ.
3. אם הפער שלילי (העסק מפסיד) – התנהלות כזו תדרדר את העסק בקצב מהיר.
4. אם הפער חיובי (העסק מרוויח) – חסר את המספרים:
· הכפל את הנתון שקיבלת בשיעור הרווח הגולמי של העסק.
· הפחת מתוך הסכום שהתקבל מרווח ביטחון שייועד לפיתוח העסק או כרזרוות לימים קשים. מומלץ לקבוע מרווח ביטחון של 50% לפחות.
· הסכום שקיבלת בניכוי מרווח הביטחון הוא הסכום המרבי שגריעתו מחשבון הבנק אינה צפויה להסב לעסק נזק משמעותי.
דוגמה
חנות למוצרי חשמל מוכרת בהיקף ממוצע של 150,000 ש"ח לחודש, נטו לפני מע"מ.
נקודת האיזון עומדת על 120,000 ש"ח.
שיעור הרווח הגולמי עומד על 32%.
מכאן יוצא החישוב הבא ביחס לסכום שממנו ומעלה עלול העסק למצוא את עצמו בחלוף הזמן בבעיית תזרים:
הבהרה
אין במאמר זה אלא לשפוך אור על הסיכון הפיננסי בהתנהלות מסוג זה, ואין הוא ממליץ בשום אופן שהוא להעלים הכנסות. יודגש כי התנהלות מסוג זה אינה מומלצת משום בחינה שהיא!