הביטוי "נקודת האיזון" הוא אחד המושגים החשובים ביותר בניהול העסק. חובה על כל בעל עסק להכיר את מושג "נקודת האיזון" ולדעת לחשב אותה. חשוב מאוד להקפיד ולבחון את השינויים בנקודת האיזון בתדירות שלא תפחת מאחת לרבעון, או כאשר יש שינויים מהותיים בפעילות העסקית או ברכיבי ההוצאות, שכן לאלו תהיה השפעה ישירה על מצב העסק.
אז מהי הנקודה הזו וּמדוע היא חשובה כל כך?
נקודת האיזון היא סך ההכנסה הנדרשת לאיזון ההוצאות; היא הקו הדק החוצץ בין ההפסד לבין הרווח. נקודת האיזון היא המקום שבו הרווח שווה להפסד וּשניהם יחד שווים לאפס.
לצורך חישוב נקודת האיזון נדרשים שני נתונים בלבד:
· סך ההוצאות הקבועות – אותן הוצאות שאינן תלויות (או כמעט ואינן תלויות) ברמת ההכנסות של העסק. אלו ההוצאות שרמתן תיוותר דומה בין אם העסק יעבוד בתפוקה מלאה וּבין אם הוא יעבוד בתפוקה חלקית. חשוב להבהיר כי הוצאה המוגדרת כקבועה אינה חייבת להיות קבועה בגודלה, והיא בהחלט עשויה להשתנות מחודש לחודש (כמו לדוגמה הוצאות דלק או הוצאות חשמל), אולם המִתאם (הקורלציה) בינה לבין גובה ההכנסות הוא זניח.
· שיעור ההוצאות המשתנות – אלו אותן הוצאות שגובהן ייקבע בהתאם לרמת ההכנסות בפועל. הדוגמה הבולטת ביותר להוצאות מסוג זה היא חומרי גלם המשמשים לייצור. נתון זה נמדד באחוזים ביחס להכנסות.
סיווגי הוצאות והקשר לנקודת האיזון
הסיווג של סוגי ההוצאות השונים לשני רכיבים אלו אינו תמיד ברור מאליו, שכן הוצאה מסוג מסוים עשויה להיחשב כהוצאה קבועה בעסק אחד ואילו בעסק אחר היא תיחשב כהוצאה משתנה. לדוגמה, הוצאות חשמל במשרד רואה חשבון יהיו הוצאה קבועה שאינה תלויה בגובה ההכנסות, בעוד שבמפעל ייצור עתיר מכונות "זוללות חשמל" הן תסוּוגנה כהוצאה משתנה.
לאחר שמיינו את כל רכיבי ההוצאות ושייכנו כל אחת מהן לסוג הרלוונטי, ניתן לחשב את שני הנתונים:
חישוב סכום ההוצאה הקבועה הוא פשוט וקל וּמהווה למעשה סכִימה של ההוצאות החודשיות הממוצעות המשויכות לסיווג זה. לעומת זאת, חישוב שיעור ההוצאות המשתנות עשוי במקרים מסוימים להיות מורכב יותר וּמחושב כיחס שבין סך ההוצאה הישירה לבין סך ההכנסות בתקופה הנמדדת.
את שני אלו יש לחשב מתוך הדוחות הכספיים (דוחות הרווח וההפסד) של העסק, אולם חובה לוודא כי אלו אכן מתיישבים עם הנתונים המעודכנים בעסק, שכן אם רמת הוצאה קבועה מסוימת השתנתה לאחרונה, הרי שהממוצע שיחושב מתוך הדוחות הכספיים לא ישקף אותה נכונה. לפיכך, במקרה כזה יש לאמץ לצורך חישוב נקודת האיזון את הנתון המעודכן, גם אם הוא שונה מהממוצע שחוּשב מתוך הדוחות.