מתברר כי רבים הם האנשים שאינם יודעים מה מצבם הכספי, וּמה "השווי הפיננסי" האמִתי שלהם. אנשים אלו מתקשים בדרך כלל לאמוד את רמת ההוצאות שלהם ואת האופן שבו היא נחלקת בין סוגי ההוצאות השונים. במקרים חריגים הם אף אינם מכירים באופן מוחלט וּברור את רמת ההכנסות שלהם.
אם כן, מה הפלא שרבים ממשקי הבית נכנסים לטלטלה פיננסית וּלסחרור המותירים אותם בחוסר הוודאות פיננסית וּבתחושות הקשות והמעיקות הנלוות לכך?
בשלב הראשון בדרך לשינוי, חשוב להבין שהניהול הפיננסי של משק הבית דומה בכל דבר ועניין לניהול של העסק. בדיוק כשם שעסק חייב בניהול פיננסי מדוקדק, כך גם משק הבית. הבשורות הטובות הן שניהול משק הבית פשוט יותר, וּבעזרת כמה כללים וכמה כלים פשוטים ניתן לעשות זאת בנקל.
הכלל הראשון: בנה לעצמך תכנית תקציב שנתית מפורטת ברמה חודשית.
כמו כל עסק, גם משק הבית צריך להתנהל לפי תקציב. עליך לוודא כי התקציב החודשי שהגדרת לעצמך לא יעבור בשום אופן את סך ההכנסות. מעבר לזה, רצוי מאוד לבנות תקציב הוצאות המותיר פער חיובי של ההכנסות ביחס להוצאות וזאת לצורך יצירת רזרבות להוצאות בלתי צפויות, לטיולים וּלחיסכון. התקציב צריך להיות מפורט לפי סוגי ההוצאות וּלהתייחס לחודשים וּלעונות השנה (בתחילת שנת לימודים צפוי שההוצאות עבור הילדים תגדלנה, וכך גם הוצאות הנופש והפנאי בתקופת החופשות והחגים). סכומי התקציב אמורים לשקף באופן נכון וּמדויק את המצב האמִתי, וּלפיכך חשוב לבחון אותם באופן שוטף ביחס לנתונים שהצטברו מחודשי העבר.
הכלל השני: אל תפרוס הוצאות שוטפות למספר תשלומים.
ככלל, ניתן לקבוע שאין זה נכון לחלק למספר תשלומים הוצאות שבמהותן הן שוטפות. הוצאות כאלו נכון שתשולמנה בתשלום אחד. לעומת זאת, הוצאות המשקפות במהותן תשלום בגין תקופה ממושכת (פוליסת ביטוח לשנה, רישום שנתי לחוג, תשלום דו-חודשי של ארנונה וכדומה) – ניתן ונכון יהיה לפרוס לכמה תשלומים בהתאם למשך התקופה. כך ייווצר מצב שבו התשלומים בכל חודש וחודש ישקפו את ההוצאות היחסיות הרלוונטיות.
הכלל השלישי: בצע רישום שוטף של ההוצאות ושל ההכנסות.
יש לרשום במפורט וּלרכז את כל ההוצאות שבוצעו, וּלשייך כל אחת מהן לסיווג המתאים (שכר דירה, החזרי הלוואות, מזון ומוצרים מתכלים, חוגים, ביגוד וכדומה). את הנתונים תוכל לאתר מתוך דפי הבנק, דפי כרטיסי האשראי, ספחי ההמחאות וכן הקבלות שתצבור. יש לכלול ברשימה את כל ההוצאות שהוצאת בפועל וּבכלל זה ריבית ועמלות בנק, משיכות מזומן מהחשבון (שגם אותן יש לשייך לסיווג ההוצאות עד כמה שניתן) וכדומה. מנגד, יש לרשום את תקבולי ההכנסות.
הכלל הרביעי: בצע בקרה וניתוח נתונים מדי חודש.
החיים הם רצף אחד ארוך וּמתמשך. אם לא נעצור ונבחן את עצמנו בפרספקטיבה של זמן, לא נוכל להבין את מבנה ההוצאות וההכנסות שלנו. להבנת המצב הפיננסי עליך לבצע מעקב חודשי שוטף וקבוע אחר התשלומים והתקבולים וּלהשוותם לתקציב שהגדרת ולממוצעי החודשים הקודמים. רק מעקב כזה יבטיח שהכול תחת שליטה וּבקרה, יאפשר לזהות הרעה במצב הפיננסי מבעוד מועד וּלהיערך אליה כראוי. את הבקרה חובה לבצע אחת לחודש על החודש החולף. ביקורת בתדירות חודשית חיונית לצורך קבלת פרספקטיבה שבין ההוצאות המיוחסות לבין הכנסות. עם זאת, חשוב להביט לאחור אל תוצאות החודשים הקודמים לצורך בקרה, השוואה וּבחינת השינויים.
זה פשוט! התחל לשלוט על המצב הפיננסי שלך...
חמש הפעולות שיבטיחו לך בקרה מלאה על מצבך הפיננסי:
1. הכן רשימה של סיווגי ההוצאות הרלוונטיות אצלך בבית. הכנס לרשימה את כל סוגי ההוצאות: מזון וּמצרכים, שכר דירה, מִסי ארנונה וּמים, ועד בית, הוצאות חשמל, הוצאות ביטוח, הוצאות בריאות, ביגוד והנעלה, בתי-ספר וגני ילדים, חוגים, הוצאות רכב ודלק, החזרי הלוואות, תיקוני תקלות, תרבות פנאי וּבידור, אירועים חברתיים, נסיעות וטיולים, הוצאות ריבית ועמלות בנק וכולי.
2. קבע את התקציב לכל אחד מסיווגי ההוצאות. רשום ליד כל סוג הוצאה שרשמת בסעיף הקודם את התקציב החודשי המיועד. הוצאות המאופיינות בתדירות נמוכה יש לרשום לפי הממוצע לחודש. לדוגמה, תקציב טיולים הנוגע לטיול משפחתי בחופשת הקיץ יחולק ל-12 ויירשם כתקציב חודשי. ודא כי סך סכומי התקציב שקבעת אינו חוצה את סך ההכנסות נטו שלכם. רשימה מפורטת זו היא התכנון התקציבי של משק הבית שלך.
3. אסוף את נתוני ההוצאות. פעולה זו עדיף שתיעשה אחת לחודש, מיד בסיומו. אסוף אליך את כל המסמכים שבהם מפורטים הוצאות ותשלומים שבוצעו במהלך החודש החולף (דפי בנק, דפי פירוט כרטיסי אשראי וכדומה). רשום בטבלה נפרדת את כל ההוצאות, שורה אחת לכל הוצאה, וּלכל אחת מהן שייך את סיווג ההוצאה הרלוונטי לה. לצורך כך מומלץ ונחוץ לשמור על ספחי הקבלות וההמחאות שכן לעתים קשה להסיק על מהות ההוצאה מתוך דפי הפירוט הללו. ודא כי כל רכיבי ההוצאות, קטנים כגדולים, אכן מופיעים בטבלה.
4. סכם את הסכומים לפי סיווגי ההוצאות. רשום את התוצאות בטבלה כשכל עמודה מייצגת חודש מסוים. בראש הטבלה, בכל חודש, רשום את סך ההכנסות נטו שהתקבלו בחודש האמור. בסוף הטבלה רשום את הפער שבין ההכנסות להוצאות.
5. השווה את הממצאים לתכנון וּלחודשים קודמים. השווה את התוצאות לתקציב שקבעת (סעיף 2) הן בחתך החודשי והן בסכום שהצטבר מתחילת השנה, השווה לתוצאות חודש קודם ולממוצע בששת החודשים האחרונים. הסק מסקנות וּפעל בהתאם.