מומלץ לחשב את שיעור ההוצאה המשתנה לתקופה מייצגת ארוכה יחסית (מספר חודשים אחרונים), תוך נטרול אירועים חריגים במיוחד שאינם מאפיינים את המצב השוטף. בביצוע התחשיב יש להתייחס לשינויים במלאי, וּמומלץ להיעזר לשם כך ביועץ מס או באיש מקצוע.
לאחר ששני הנתונים בידינו, נוכל לחשב בקלות את נקודת האיזון החודשית לפי הנוסחה הבאה.
נגדיר:
X = סך ההוצאות הקבועות (בש"ח, לחודש). הסכום יכלול בנוסף לכל רכיבי ההוצאות ה"רגילות" גם את סכום הוצאות הפחת, את הוצאות המימון ואת החזרי הקרן על הלוואות תוך הוספת סכום המס החל עליהן.
Y = שיעור (%) הרווח הגולמי (מחושב לפי השיעור המשלים של ההוצאות המשתנות ל-100%).
נקודת האיזון = (X / Y) היא סכום המכירות החודשי המינימלי שעל העסק לבצע כדי לא להפסיד.
מעבר לסכום זה, התרומה לרווח הנקי לפני מס על כל שקל אחד של הכנסות תהיה Y אגורות.
מהתיאוריה לפרקטיקה: כך תחשב בעצמך את נקודת האיזון של העסק שלך!
להלן שבעה שלבים פשוטים לחישוב נקודת האיזון של העסק שלך. כאן מומלץ להשתמש בגיליון חישוב ממוחשב:
שלב 1 – רשום לפניך את רשימת כל סוגי ההוצאות של העסק. לנוחיותך, להלן רשימת הוצאות שכיחות. מצד אחד לא בכל עסק יימצאו כולן, וּמצד אחר יש עסקים שבהם יימצאו עוד סוגי הוצאות שאינם מופיעים ברשימה. סמן את הסעיפים הרלוונטיים לך והוסף במידת הצורך סעיפים חסרים: שכר עובדים, שכר דירה, דמי ניהול משרד, מִסי ארנונה, חשמל, מים, טלפון ותקשורת, משרדיות, כיבוד, ארוחות לעובדים, דואר וּדפוס, ניקיון, ביטוח אלמנטרי, ביטוח אחריות מוצר, הנהלת חשבונות וביקורת, יעוץ משפטי, אגרות ורישיונות, תוכנות ניהול, תקציב מתנות, ליסינג וּשכירת כלי רכב, תחזוקת כלי רכב, דלק, תחזוקה ואחסון אתר האינטרנט, הוצאות שיווק ופרסום.
שלב 2 – סווג כל אחת מההוצאות שרשמת לאחד מהשניים באמצעות הפרדתן לשתי רשימות:
> רשימת ההוצאות המשתנות – הוצאות הנקבעות כפונקציה ישירה של ההכנסות בפועל.
> רשימת ההוצאות הקבועות – הוצאות שרמתן תישאר קבועה (פחות או יותר) בלא קשר לרמת העומס בעסק ולעבודה שתבוצע.
שלב 3 – קבע את הסכום החודשי הממוצע של כל אחת מההוצאות הקבועות, נטו לפני מע"מ. לצורך כך בצע את הפעולות הבאות:
1) בקש מהנהלת חשבונות דוח רווח והפסד לששת החודשים האחרונים (לפחות).
2) חשב את ממוצע כל אחד מסוגי ההוצאות הקבועות שציינת בשלב 1 באמצעות חלוקת הסכום שמופיע בדוח במספר החודשים.
3) הוצאות הפחת מהוות הוצאה רעיונית, שאינה הוצאה הבאה לידי ביטוי באופן שוטף בתזרים הבנק. היא משקפת את ירידת ערך הציוד ואת בלאי המבנים, קרי ההשקעה החוזרת הנדרשת בדרך כלל לצורך תחזוקתם, וּלפיכך יש להביא אותה בחשבון. בדרך כלל תוצג הוצאה זו אך ורק בדוח השנתי המוגש למס הכנסה, וּלפיכך יש לבקש נתון זה ממנהל החשבונות של העסק.
4) עבוֹר על כל הסעיפים ועדכן אותם בהתאם לנתונים המעודכנים והנכונים ביותר כפי שהם ידועים לך ברגע זה. לדוגמה, אם הוצאות שכר דירה שחושבו הסתכמו ב-10,000 ש"ח לחודש, ולאחרונה חוּדש הסכם השכירות והוא עומד כעת על 12,000 ש"ח לחודש, הרי שיהיה עליך לעדכן את הנתון בהתאם.
5) הערה: שכר העבודה יירשם לפי סך העלות הכוללת (כולל סוציאליות ונלוות). כמו כן חובה להביא בחשבון את שכר הבעלים אם הם עובדים בעסק (גם אם אין הם מושכים שכר בפועל מכל סיבה שהיא). את שכרם יש לקבוע בהתאם לשכר סביר שהיה משולם לשכיר במשרה דומה.
6) סכם את כל הסכומים. קיבלת את סך ההוצאה החודשית הקבועה הממוצעת של העסק. סמן את התוצאה שקיבלת באות A.
שלב 4 – חשב את הוצאות המימון ואת סכומי הקרן להחזרי הלוואות:
1) רשום בטבלה את כל החזרי ההלוואות המשולמות על ידי העסק. לכל הלוואה רשום את סכום ההחזר החודשי (לפי הסכום האחרון שנרשם בחשבון הבנק).
2) בעבוּר כל אחד מהסכומים הפרד וּרשום בנפרד את חלק הקרן ואת חלק הריבית (תוכל לבקש נתונים אלו מפקיד הבנק).
3) רשום בשוּרה נפרדת את הוצאות ריבית העו"ש בחשבון. נתון זה תוכל לקבל מתוך דפי הבנק, אולם זכור כי בדרך כלל החיוב הוא על שלושה חודשים (ולכן יש לחלק את הסכום לשלוש). עדכן את הנתון אם היו לאחרונה שינויים בגובה מסגרת האשראי או בריבית שגובה הבנק.
4) רשום בשוּרה נפרדת את סך עמלות החשבון שאתה משלם בממוצע בכל חודש. נתון זה ניתן לדלות מתוך דפי חשבונות הבנק. מומלץ לחשב ממוצע של שלושה חודשים אחרונים לפחות.
5) אם אתה נוהג לנכות המחאות רשום בשוּרה נפרדת את סך חיובי הריבית החודשית הממוצעת בגין רכיב זה. ניתן לחשב ממוצע ביחס לשלושה חודשים קודמים וּלבצע התאמה כאשר קיימת סבירות גבוהה להפחתה או להגדלה של נפח הניכיונות, או כאשר שיעור הריבית עודכן לאחרונה.
6) סכם את התוצאות למעט החזרי הקרן (סעיף 2). סמן את התוצאה שקיבלת באות B.
7) סכם את כל הוצאות החזרי הקרן (סעיף 2). רכיב זה אינו מהווה הוצאה המוכרת לצורכי מס, ולפיכך יש לגלם בגינו את המס כמפורט בהמשך. סמן את התוצאה שקיבלת באות C.
שלב 5 – חשב את שיעור ההוצאות המשתנות.
ההוצאות המשתנות נמדדות כאמור באחוזים ולא בסכום אבסולוטי.
לצורך חישוב שיעור ההוצאות המשתנות יש להשתמש בדוח הנהלת חשבונות לתקופה של שישה חודשים לפחות, מעודכן ככל הניתן למועד החישוב.
1) רשום את סך ההכנסה בתקופה הרלוונטית.
2) רשום את סך ההוצאה (סכום) בעבור כל אחד מרכיבי ההוצאות שסימנת כהוצאות משתנות בשלב 2.
3) על הוצאות בגין חומרי גלם יש להוסיף את ערך המלאי בתחילת תקופת הדוח וּלהחסיר מהן את ערך המלאי בתום תקופת הדוח (בערכי עלות הרכישה מהספקים).
4) חשב את השיעור היחסי של כל אחת מההוצאות שחישבת ביחס לסך מחזוֹר ההכנסות. הנתון שקיבלת הוא "שיעור ההוצאה המשתנה" של כל אחד מסוגי ההוצאות.
5) סכם את כל שיעורי ההוצאות. סמן את התוצאה באות P (באחוזים כמובן).
שלב 6 – קבע את שיעור המס השולי של העסק. שיעור המס לחברה נכון למועד כתיבת מדריך זה (שנת המס 2023) הוא 23%. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם יועץ המס של העסק. סמן נתון זה באות T (באחוזים כמובן).
שלב 7 – חשב את נקודת האיזון החודשית לפי הנוסחה הבאה:
